Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Kama

Daf 103a

אֵין כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר זִימְנָא אַחֲרִיתִי. וְאִם אָמַר לוֹ: ''עַל מְנָת'' – כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר.

Traduction

the seller is not compelled to sell the field another time, i.e., to provide the purchaser with a document denoting him as the owner of the field. But if he said to him: I will purchase the field on the condition that you will provide a deed in my name, the seller is compelled to sell the field again, i.e., to provide the purchaser with a document denoting him as the owner.

Rachi non traduit

אין כופין את המוכר. לחזור ולכתוב שטר מכירה אחר ללוקח שהיה לו להתנות ולהודיעו כתוב שטרי בשם ריש גלותא שאם יצאו עסיקין אראה להם שהוא של ריש גלותא וכתוב לי שטר אחר בשמי שלא יבאו היום או למחר יורשי ראש גולה לתובעה ממני:

אָמַר מָר: הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה בְּשֵׁם חֲבֵירוֹ – אֵין כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר זִימְנָא אַחֲרִיתִי. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: מִידָּע יָדְעַתְּ דַּאֲנָא לְנַפְשַׁאי שָׁקֵילְנָא – וּפַנְחַיָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָבָעֵינָא, וְזוּזִי בִּכְדִי לָא שָׁדֵינָא, אֶלָּא אַדַּעְתָּא דְּכָתֵב לֵיהּ שְׁטָרָא אַחֲרִינָא; קָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמַר לֵיהּ: עִנְיָינָא עֲבַדִי לָךְ בַּהֲדֵי הָהוּא דִּזְבַנְתְּ לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, וְיִכְתּוֹב לָךְ שְׁטָרָא אַחֲרִינָא.

Traduction

The Gemara clarifies the baraita: The Master said: In the case of one who purchases a field in the name of another, the seller is not compelled to sell the field another time. The Gemara asks: Isn’t this obvious? The Gemara answers: Lest you say that the purchaser can say to the seller: You knew that I took, i.e., purchased, the field for myself, and it was merely for protection [ufanaḥya] that I desired to obtain ownership by claiming to purchase it in the name of the other person, and I do not throw out money for naught. Rather, it was with the intention that you will write another document for him, i.e., the seller, stating that I purchased the field. The baraita therefore teaches us that the seller can say to him: I have performed a matter for you together with the one in whose name you purchased the field, and let him write you another document.

Rachi non traduit

ופנחיא בעלמא הוא דבעינא. כלומר להצלה נתכוונתי פנחיא לשון חוזק וחבירו בהאשה [שלום] ביבמות (דף קטו:) לפנחיא שבקיה גבי מצא כלי וכתוב עליו קו''ף קרבן מ''ם מעשר תי''ו תרומה:

עניינא. תנאי:

וְאִם אָמַר לוֹ ''עַל מְנָת'' – כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דַּאֲמַר לְהוּ לְסָהֲדִי קַמֵּיהּ דִּידֵיהּ: חֲזוֹ דִּשְׁטָרָא אַחֲרִינָא קָא בָעֵינָא. מַהוּ דְּתֵימָא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: אָמֵינָא, שְׁטָרָא מֵהַיְאךְ דְּקָא שָׁקְלַתְּ בִּשְׁמֵיהּ קָאָמְרַתְּ; קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי טְרַחִי וַאֲמַרִי לְהוּ לְעֵדִים קַמָּךְ, דְּמִינָּךְ הוּא דְּקָא בָעֵינָא.

Traduction

The Gemara discusses Abaye’s interpretation of the latter clause of the baraita, which states: But if he said to him: I will purchase the field on the condition that you will provide a deed in my name, the seller is compelled to sell the field again. Isn’t that obvious? No, it is necessary to state this halakha in a case where the purchaser said to the witnesses in front of the seller: You can see that I require another document. Lest you say that the seller can say to him: I thought that it was a document from the one in whose name you purchased the field that you were saying you required, and not from me. Therefore, the baraita teaches us that the purchaser can say to him: It was for this that I took the trouble and said to the witnesses, in front of you, that I require another document, as it is from you that I require the document.

Rachi non traduit

דאמר להו לוקח לסהדי קמי מוכר חזו כו'. ובהדי מוכר גופיה לא אתני:

אמינא שטרא אחרינא מהיאך כו'. אני הייתי סובר שאתה אומר לעדים בעינא דנכתוב לי שטרא אחרינא ריש גלותא:

רַב כָּהֲנָא יְהַב זוּזָא אַכִּיתָּנָא. לְסוֹף אִיַּיקַּר כִּיתָּנָא, זַבְּנֵיהּ מָרָווֹתֵיהּ דְּכִיתָּנָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: מָה אֶעְבֵּיד, אֵיזִיל אֶישְׁקֹיל זוּזַאי? אֲמַר לֵיהּ: אִי כִּי קָא [מְ]זַבְּנִי אָמְרִי: ''הַאי כִּיתָּנָא דְכָהֲנָא הוּא'' – זִיל שְׁקוֹל; וְאִי לָא – לָא תִּשְׁקוֹל.

Traduction

§ The Gemara mentions a related incident: Rav Kahana gave money to a salesman in exchange for flax, and temporarily left the flax in the possession of the seller. Ultimately, the flax appreciated in value and the owner of the flax sold it for a greater profit on behalf of Rav Kahana, intending to give him all of the money. Rav Kahana then came before Rav, and said to him: What should I do? Should I go and take my money, or would doing so have the appearance of collecting interest for a loan? Rav said to Rav Kahana: If, when they sold the flax, they said: This flax is Kahana’s, go take the money, as in such a case it is as though the flax was purchased directly from you. But if they did not say this, do not take the money, since you would be receiving a greater sum of money than you provided, and this would appear to be a loan repaid with interest.

Rachi non traduit

זבניה מרוותא דכיתנא. על מנת ליתן דמיהן שהן לוקחין לרב כהנא:

לא תשקול. משום רבית:

Tossefoth non traduit

יהב זוזי אכיתנא. השתא ס''ד דאיירי דמשך נמי ופקדון בעלמא הוא דהוי גביה:

כְּמַאן? כִּבְנֵי מַעְרְבָא, דְּאָמְרִי: מִי הוֹדִיעוֹ לְבַעַל חִטִּין – שֶׁיַּקְנֶה חִטִּין לְבַעַל מָעוֹת?

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion was Rav’s ruling? Was it only in accordance with the opinion of the people of the West, Eretz Yisrael, who say: Who informed the owner of the wheat that he should transfer the wheat to the owner of the money? As the Gemara taught earlier, the Sages of Eretz Yisrael hold that the sale can be performed on another’s behalf only if such an arrangement is explicitly stated at the time of the transaction. In this case as well, if the seller did not explicitly state that the money would belong to Rav Kahana, all the money from the sale would be acquired by the seller, who would then be prohibited to give it to Rav Kahana due to the appearance of paying interest.

Rachi non traduit

כמאן כבני מערבא. בתמיה כלומר דאמרינן מי הודיען ללוקחין שיקנו מעותיהן לרב כהנא לפיכך לא זכה בהן:

Tossefoth non traduit

כמאן כבני מערבא דאמרי מי. הודיעו לבעל חטין כו'. כלומר ומשום הכי אי לאו דאודעיה ללוקח כי קמזבין דהאי כיתנא דכהנא הוא נמצא דכהנא לא קני להנהו מעות דאינהו לאו אדעתא דהכי יהבו ליה מעותיו ואי שקיל כהנא מידי דמרוותייהו ה''ל כאילו מדידהו יהבו ליה ומחזי כרבית:

אַטּוּ מִי יָהֵיב רַב כָּהֲנָא אַרְבַּע, וְשָׁקֵיל תַּמְנֵי?! כִּיתָּנָא מִמֵּילָא הוּא דְּאִיַּיקַּר; מִיגְזָל גַּזְלוּהּ, וּתְנַן: כָּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה!

Traduction

The Gemara rejects this: Is that to say that Rav Kahana gave four dinars and took eight in return? He did not lend money to the seller. Rather, the flax appreciated in value by itself, and when the seller sold it he robbed Rav Kahana of his flax, and we learned in a mishna (93b) that all robbers pay compensation according to the value of the stolen item at the time of the robbery. Therefore, according to all opinions the seller owes Rav Kahana the value of the flax at the time the seller sold it for its appreciated value, and Rav Kahana’s accepting the money would not constitute collecting interest for a loan.

Rachi non traduit

אטו. מאי איכפת לן בהקנאתן וכי רב כהנא עתיד ליטול מעות היה ויטול רבית שנתן לו ד' ויטול ח' והלא פשתנו היה נוטל וכל מקום שהיה שם שלו היה ואלו שמכרוהו גזלוהו מיניה ומשלמים כל דמיו ביוקר כשעת הגזילה ובשעת הגזילה כבר הוקר:

אָמְרִי: הָתָם אֲמָנָה הֲוַאי, וְלָא מַשְׁכֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְכִיתָּנָא; וְרַב לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב: עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּפֵירוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּדָמִים.

Traduction

Having rejected the previous explanation of Rav’s ruling, the Gemara presents an alternative understanding of the case. The Sages say: There, it was a matter of trust, as the seller was paid in advance and Rav Kahana did not pull the flax as an act of acquisition, or perform any other formal act of acquisition. Consequently, at the time of the second sale the flax belonged to the seller. And Rav conforms to his standard line of reasoning, as Rav says: One may make an arrangement of trust with regard to the delivery of items such as produce, i.e., one may pay the money in advance with the agreement that he will receive the produce at a later date, but one may not make an arrangement of trust with regard to money, i.e., one may not pay the money in advance with the agreement that he will receive the value of the produce at a later date, as this has the appearance of collecting interest.

Rachi non traduit

אמנה הואי. שנתן להם מעות באמנה ולא היה להם פשתן כשקבלו דמים והתנו עמו כשער הזול ליתן לו כל השנה בשער זה דתנן ב''מ (דף עב:) יצא השער פוסקין אע''פ שאין לזה יש לזה:

ורב. דאסר ליה למשקל זוזי:

לטעמיה דא''ר. באיזהו נשך (ב''מ סג.) עושין אמנה ליתן מעות על השער של זול של עכשיו:

בפירות. לקבל פירות בשער היוקר:

ואין עושין אמנה בדמים. כשבא לשער היוקר לקבל פירותיו אסור ליתן לו מוכר דמים של עכשיו דמיחזי כרבית דיהיב ליה תרתי סלעים ושקיל ארבע:

Tossefoth non traduit

התם אמנה הוא - פי' בקונטרס שנתן להם המעות באמנה ולא היה להם פשתן כשקבלו המעות וקשה דאם כן היכי מסיק רב לטעמיה והא בכה''ג אפילו רבי ינאי מודה דאסור לקבל המעות כיון שלא היה לו פירות באותה שעה שהוא פוסק עמו דהא דאמר ר' ינאי מה לי הן מה לי דמיהן היינו דוקא כשיש לו פירות באותה שעה שהוא פוסק עמו ורב אפילו בכה''ג אוסר לקבל מעות אלא פירות דוקא דהא בפרק איזהו נשך (ב''מ דף סג. ושם) מייתי דרבי ינאי אברייתא דרבי אושעיא דהיה נושה בחבירו מנה והלך על גורנו ואמר לו תן לי מעות שאני רוצה ליקח בהן חטין אמר ליה חטין יש לי כו' עד וכולן יש לו מותר אין לו אסור וקאמר התם ש''מ איתא לר' ינאי דאמר מה לי הן מה לי דמיהן משמע דר' ינאי דוקא כי יש לו מותר ובכה''ג פליג רב ומיהו יש ליישב פי' הקונטרס דהתם דוקא דאיירי בהלואה לא שרי רבי ינאי אלא כשיש לו פירות דוקא אבל זביני אמר התם דפוסקין על שער שבשוק אפילו אין לו והיינו אמנה בפירות ומה שפירש בקונטרס [התם] דרבי ינאי מתיר דמיהן שאין מעות ממש אלא דוקא פירות דומיא דההיא דברייתא יין דמי חטים וכן יין דמי שמן שמן דמי יין דלא מחזי כרבית אבל מעות אסור אין נראה דהכא בשמעתין מוכחא דאפילו זוזי מותר לקבל והלכה כרבי ינאי כדמוכח התם.

מַתְנִי' הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ – יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו לְמָדַי. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ, וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ, אֲבָל נוֹתֵן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם מֵת – יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו.

Traduction

MISHNA: One who robs another of an item having the value of at least one peruta and takes a false oath to the robbery victim claiming his innocence, and then later wishes to repent, must bring the money, which includes the principal together with an additional one-fifth payment, to the robbery victim, even if this necessitates following after him to a distant place like Media. The robber may not give the payment to the robbery victim’s son to return it to the robbery victim, and neither may he give it to his agent, but he may give the payment to an agent of the court. And if the robbery victim dies, he returns it to his heirs.

Rachi non traduit

מתני' ונשבע לו. על שקר והודה:

יוליכנו אחריו אפילו למדי. דאין לו כפרה עד שיחזיר לנגזל עצמו דכתיב לאשר הוא לו וגו' (ויקרא ה) וגבי נשבע לשקר כתיב:

לא יתן לא לבנו. של נגזל להוליכו לנגזל שאם יאנסוהו חייב להחזיר דלא הוי השבה עד דמטי לידיה כדאמרן:

לשליח ב''ד. תקנתא הוא דעבוד רבנן מפני תקנת השבים שלא נחייב לזה להוציא מנה בהוצאת הדרך:

ואם מת. נגזל יחזיר גזלן ליורשיו דנגזל:

Tossefoth non traduit

הגוזל מחבירו שוה פרוטה ונשבע כו'. כגון שנשבע מעצמו דאין ב''ד משביעין אלא בטענת שתי כסף והודאה שוה פרוטה ואפילו בשבועה עצמו מיחייב חומש כדמוכח בשילהי פירקין ובמס' שבועות (דף לו:) תנן נמי שבועת הפקדון נוהגת באנשים ובנשים בפני ב''ד ושלא בפני ב''ד [מפי עצמו] א''נ מיירי בטענו שתי כסף והודה לו שוה פרוטה:

אבל נותן לשליח ב''ד. פי' הקונטרס מפני תקנת השבים שלא נחייבנו להוציא מנה בהוצאת הדרך משמע מתוך פירושו דנותנו לשליח ב''ד והוא שומרו בידו עד שיבא הנגזל ואין נראה חדא דלישנא לא משמע הכי דאמאי נקט שליח ב''ד הל''ל אם יש ב''ד שם נותן לב''ד ועוד דאמר בגמ' (דף קד.) שליח ב''ד פסיקא ליה מילתא ל''ש עשאו נגזל ל''ש עשאו גזלן להוליך לנגזל ועוד אמאי קאמר בגמ' דלא מיתוקמא מתני' כר' טרפון והא בפרק המפקיד (ב''מ דף לז:
ושם) פריך אמילתא דר' טרפון ושקלי ליה כולהו ואזלי ומשני תני ויניח וע''כ ביד בית דין קאמר כי הא דר' אלעזר בר צדוק דמסיק אליבא דר' טרפון ועוד בגמ' אמאי איצטריך לאתויי דרבי אלעזר ממתניתין ה''מ לאתויי ע''כ נראה דמתני' איירי לענין אחריות הדרך דמיפטר כשיתן לשליח ב''ד ויש לו כפרה מיד ואין צריך לו להמתין עד שיגיע ליד הנגזל כיון שקבלו שליח ב''ד אבל בתקנתא זו לא איירי מתניתין כלל:

ואם מת יחזיר לבניו. נראה דאתא לאשמועינן דאפילו ליורשים יוליך למדי א''נ אתא למימר דאין חילוק בין שהנגזל קיים בין שהוא מת לענין קרן חומש ואשם כי היכי דיש חילוק בגזלן בין הוא לבניו דבניו אין משלמין חומש על גזל אביהם קמ''ל דלענין נגזל אין חילוק:

נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִפָּחוּת שָׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו. נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן; מָחַל לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן; מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן – צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו.

Traduction

If he gave the robbery victim the principal value of the stolen item but did not give him the additional one-fifth payment, or if the owner forgave him concerning the principal but did not forgive him concerning the additional one-fifth payment, or if he forgave him concerning this and concerning that, with the exception of the value of less than one peruta of the principal, he need not pursue him to repay the remaining debt. By contrast, if he gave the robbery victim the additional one-fifth payment but did not give him the principal, or if the robbery victim forgave him concerning the additional one-fifth payment but did not forgive him concerning the principal, or if he forgave him concerning this and concerning that, with the exception of the value of one peruta of the principal, he must pursue him to repay the remaining debt.

Rachi non traduit

ולא נתן לו את החומש. או שמחל לו נגזל על הקרן לאחר שהודה לו ולא מחל לו על החומש או שמחל לו על זה ועל זה כו':

Tossefoth non traduit

חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן. תימה אמאי איצטריך למיתני הא כיון דברישא תמן שוה פרוטה משמע אבל פחות לא:

נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ –

Traduction

If the robber gave the robbery victim the principal and took a false oath to him concerning the additional one-fifth payment, asserting that he had already paid it,

Rachi non traduit

נתן לו את הקרן. לאחר שנשבע והודה ונתחייב קרן וחומש נשבע לו שבועה שניה על החומש שנתנו לו והודה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source